פרויקט ראשון: שיפוץ של לוח קהילתי

פרולוג

בחיפה יש שני סוגים של לוחות מודעות: לוח עירוני ולוח קהילתי. הלוחות העירוניים הם גדולים יותר אבל כדי להדביק עליהם דברים צריך לשלם לעירייה כדי שידביקו באופן מקצועי. על הלוחות הקהילתיים כל אחד יכול לשים כל סוג של מודעה, אבל יש עליהם משמעותית פחות מקום, והם גם לא כה רבים. כמו כן משום מה הם עשויים מחומר שלא נוח לתלות עליו מודעות בלי דבק פוסטרים, שזה דבר שלרוב האנשים אין בשלוף כמובן. באוקטובר שעבר אירגנתי אירוע תרבות סמי עצמאי דל תקציב, ופניתי עם כן ללוחות הקהילתיים כמקום לפרסום. גיליתי שמעבר לבעיות שציינתי מקודם, אין שום מאגר שבו רשומים כל הלוחות הקהילתיים בחיפה ועל כן דיי קשה למצוא אותם. אני מתכנן להקים מאגר כזה יום אחד, אבל זה פרויקט לפעם אחרת.

ברחוב ראשי קרוב לבית שלי יש משהו שכנראה פעם היה חלון ראווה אבל הורידו ממנו את הזכוכית, וכנראה שכבר הרבה מאוד זמן אנשים תולים עליו מודעות כי היתה עליו שכבה מאוד עבה ומגעילה של דבק ונייר. החלטתי לסלול את שביל העיזים הזה ולשפץ את הלוח.

פרק ראשון: יום שבת, 7 בבוקר

הדבר הראשון שבחרתי לעשות הוא לקלף את כל מודעות העבר עם שפכטל. כשהתחלתי במלאכה הזו נגלתה בפני ארכיאולוגיה שלמה של נייר שלא היתה מביישת את קבוצת הפייסבוק הנהדרת "תפיסות אסתטיות שוליות" .

הרחוב היה כמעט ריק, למעט שליח של האט שביקש ממני מגבון לח. אחרי שנתתי לו את המגבון הוא המשיך להסתקרן לגבי מה לעזאזל אני עושה ושאל אותי אם זו העבודה שלי. כשעניתי שלא הוא שאל למה אני עושה את זה, ואני אמרתי שזה בגלל שזה ממש דוחה. אז הבחור צחק והתחיל לסירוגין לעזור לי (בשאר הזמן הוא עמד לידי ועישן). היה לו מאוד חשוב להזהיר אותי כשראה ניידת משטרה עומדת קרוב אלינו, אבל הרגעתי אותו שאני אמנם חזיר בר, אבל אני חזיר בר יהודי אשכנזי, והם כנראה לא יגידו לי כלום (כך אכן היה). ככה המשכתי לקלף את עיסת הנייר עד שהגעתי למתכת שהיתה מאחורייה. לא הרגשתי צורך להיות פרפקציוניסט לגבי זה, כי רק רציתי להשיג משטח יחסית חלק לעבוד איתו. אבל גם אחרי קילוף לא שלם זה כבר היה נראה הרבה יותר טוב:

פרק שני: יום חמישי, 5 לפנות בוקר

הייתי חולה אז לא התעסקתי בלוח כמה ימים. אבל היום במקרה קמתי מוקדם מאוד אז החלטתי להמשיך במלאכה. רציתי לשייף את המסגרת של הלוח שמלאה בלכלוך דביק, אבל גיליתי שזאת לא עבודה שכדאי לעשות ידנית. אמנם יש לי ראש מקדחה עם דיסק שיוף (ליתר דיוק - יש לחברתי לעדר חובבת הנגרות), אבל 5 בבוקר זו לא השעה להפעיל מקדחה בציבור. על כן החלטתי לעשות דבר מעט מגעיל ולצבוע מעל הלכלוך. עשיתי את זה עם צבע אקרילי לבן שלצערי נגמר באמצע אז לא סיימתי את המלאכה. בנוסף לצביעה החלקית גם הדבקתי לוח שעם גדול שרכשתי במקסטוק, ונעצתי בו חבילה שלמה של נעצים לשימוש הציבור. ניסיתי גם להדביק שלט שהכנתי מבעוד מועד, אך לצערי הוא לא נדבק טוב מספיק ויהיה עלי לחזור ולחזק אותו עם ברגים בשעה אחרת. כשסיימתי עם כל זה כבר הייתי צריך להתחיל להתארגן לעבודה אז השארתי מאחוריי עבודה חלקית, אבל שמתחילה לתפוס צורה פונקציונאלית.

פרק שלישי: יום ראשון, 7 בבוקר

בשלב הזה הבנתי כבר מעבר לכל ספק שלאף אחד לא אכפת מה אני עושה עם פיסת הקיר הזאת, אז לא טרחתי ללכת בשעה שקטה מאוד. גם הבנתי שלהתחיל להבריג דברים בפומבי זה על הצד המסובך לי כרגע, ועל כן החלטתי פשוט לצבוע את השלט במקום. אכן היו המון אנשים באיזור וממש אף אחד לא אמר לי כלום. תענוג. אני מתכנן לתת לצבע להתייבש ואז לחזור לצייר אאוטליין לאותיות עם מרקר אקרילי בהמשך היום. מעבר לזה גם הייתי רוצה להתקין גגון קטן מעל הלוח כדי לשמור על המודעות מפני הגשם, אבל אני מחכה למצוא ברחוב חתיכת עץ בגודל מתאים. זה עשוי לקחת קצת זמן אז אני חושב שבינתיים אכריז על הפרויקט כגמור, ואערוך את הפוסט כשאוסיף את הגגון.

והנה התוצר הסופי. לא הכי מדויק, אבל קשה לרשום עם טלפיים.

כמה נקודות לסיום

1) אני לא הכי מרוצה מאיך שזה נראה, אז אולי אני עוד אשדרג את זה בעתיד ואז אעלה לפה עריכות. 2) ני מודע לכך שזה מעט מגוחך ששמתי לוח במרכז הדר בחיפה ולא כתבתי את הכותרת גם בערבית, אבל אני לא יודע לכתוב בערבית ולא רציתי לנסות להעתיק "על עיוור". 3) היו לי הרבה תהיות לגבי האם זה חטא ההיבריס לחתום על כל העסק את כתובת הבלוג שלי. לבסוף החלטתי לתלות על הלוח עם נעץ הדפס קטן ועליו רשמתי את כתובת האתר. אני מקווה שזה לא יראה לאנשים כשיווק עצמי. 4) וזהו. נתראה בפרויקט הבא!

אה, והכי חשוב - הלוח נמצא בנביאים פינת הרצל. בואו לתלות מודעות :)